הרשעת חב' אלקטריק יורו בע"מ בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף

הרקע העובדתי והאישומים

1.       הנאשמת 1, חברה פרטית למסחר במוצרי חשמל ומועדון לקוחות (להלן: "החברה"), פתחה בפעילות עסקית בחודש מאי 2004; משרדיה ואולם התצוגה שלה היו במגדלי "אביב" ברמת-גן.

2.       ביקורת שנערכה בספרי החברה מטעם רשות המסים, אגף מכס ומע"מ, והחקירה שבאה בעקבותיה, העלו כי בתקופת החודשים מאי עד אוגוסט 2004 כללה החברה בספריה חשבוניות מס אשר הכילו מידע שאינו נכון (להלן: "החשבוניות"), כדלקמן: בשתי חשבוניות מס שנתקבלו מהספק "עין החשמל" נערך שינוי שלא כדין בסכום החשבוניות; ובחשבוניות אחרות שהוציא אותו ספק, נערך שינוי שלא כדין בשם הלקוח, משמע: במקום "סינמה קלאב", רשם פלוני "אלקטריק יורו". נמצא, כי החברה ניכתה בספריה את מס התשומות הנובע מהחשבוניות האמורות, למרות שכללו מידע שאיננו נכון ואיננו מדויק.

בהמשך החקירה הוברר עוד כי בתקופת החודשים ספטמבר ואוקטובר 2004 הוציאה החברה חשבוניות מס אך לא הגישה במועד את הדו"חות התקופתיים כנדרש, ולא שילמה את המס המתחייב מהחשבוניות שהוציאה, שהגיע ל-56,000 ש"ח.

3.       הוגש כתב אישום נגד החברה ונגד רמי אביבי (הנאשם 2, להלן: "אביבי") ושי לוגסי (להלן: "לוגסי"). בכתב האישום המקורי נאמר כי אביבי ולוגסי כיהנו במועדים הרלוונטיים כמנהליה הפעילים של החברה, ולפיכך, אחראים החברה ושני מנהליה לכל המעשים והמחדלים המפורטים בכתב האישום.

4.       המאשימה ייחסה אפוא לשלושת הנאשמים ביצוען של ארבע עבירות שעניינן מסירת ידיעות לא נכונות, לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (יחד עם סעיף 119 לחוק ביחס לנאשם וללוגסי); ושתי עבירות שעניינן אי הגשת דו"ח במועד, והוצאת חשבוניות ללא תשלום מס, לפי סעיף 117(א)(6) ו-(14) לחוק (יחד עם סעיף 119 לחוק ביחס לנאשם וללוגסי).

5.       הנאשמים כפרו כולם בעובדות כתב האישום; אביבי ולוגסי כפרו גם במעמד הניהולי שייחסה  להם המאשימה. על כן, נשמעו הראיות בתיק.

6.       בסיום פרשת התביעה ביקשה ב"כ המאשימה לתקן את עובדות כתב האישום בשניים: התיקון האחד בא לידי ביטוי בצמצום מספר החשבוניות שכללו מידע לא נכון מעשר לחמש חשבוניות; התיקון השני התבקש ביחס למעמדו של לוגסי בחברה, משמע: "המרת" מעמדו מ"מנהל פעיל" בחברה ל"פקיד אחראי" בה.

7.       משנעתר ביהמ"ש לעריכת התיקונים המבוקשים בכתב האישום, ביקש לוגסי באותו מעמד לחזור בו מכפירתו. הוא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על סמך הודייתו בעבירות המפורטות בסעיף 4 לעיל, משפטו הופרד ודינו נגזר. בהמשך, העיד לוגסי כעד תביעה במשפטם של הנאשמים האחרים.

הסכמות   ומחלוקות

8.       מתוך הסוגיות שעלו בדיונים בעניינם של החברה ואביבי, נראה, כי אין כיום מחלוקת של ממש בין הצדדים לגבי נסיבות הקמתה של החברה, התנהלותה ופעילותה מאז הוקמה ועד מועד הביקורת והחקירה; נראה שמוסכם על ההגנה, כי אביבי קשור לחברה בעבותות עסקיים במסגרת מימון הקמתה ומימון רכישת הסחורות. ההגנה גם מסכימה כי הוכחו המעשים והמחדלים המפורטים בכתב האישום (אף שלטענתה אחראי להם לוגסי בלבד, בהיותו מנהל החברה בפועל), והם מהווים עבירות לפי חוק מע"מ.

9.       סלע המחלוקת העיקרי בתיק היא סוגיית אחריותו הפלילית של אביבי למעשי החברה ומחדליה, סוגייה הכרוכה בשאלת מעמדו בה. משמע: ההגנה חולקת על מסקנות המאשימה לגבי מעמדו של אביבי בחברה וטוענת, בהסתמך על עדותו של אביבי, ועל שורה של ראיות נוספות, כי אביבי לא כיהן בשום שלב כמנהל החברה ובודאי לא כמנהל פעיל, כמשמעות המונח בחוק ובפסיקה, ומשכך, אין לייחס לו אחריות פלילית למעשי ומחדלי החברה, שבוצעו כולם בידי לוגסי; מה גם, נטען, שאביבי לא ידע ולא יכול היה לדעת על ביצוע העבירות.

ד י ו ן   

10.     נקודת המוצא היא בהוראותיו של חוק מס ערך מוסף, הקובע, בסעיפים 66, 67 ו-88 לחוק (בצירוף התקנות המתאימות), את חובותיו של עוסק בתחום ניהול ספרי חשבונות תקינים ומחייבו לדווח דיווח תקופתי מהימן לרשויות המס בדבר היקף המסים שגבה עבור רשויות מע"מ. המחוקק ראה בהפרתן של חובות אלה מעילה באמון ופגיעה ביחס הנאמנות שרוכשת הרשות לעוסק, ועל כן, קבע בגינן סנקציות פליליות.

11.     ענייננו בסעיף 117(א)(3) לחוק, בו מוטלת אחריות פלילית על מי ש בלא הסבר סביר מסר ידיעה לא נכונה, או, לא מדוייקת, או, שמסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כזאת. הסעיפים 117(א)(6) ו-117(א)(14) לחוק מטילים אחריות פלילית על מי שלא הגיש במועד דו"ח שיש להגישו לפי החוק או התקנות שהותקנו מכוחו, ו לא שילם את המס המגיע בגין חשבונית מס שהוציא (ההדגשות שלי - ד'ש').

12.     סעיף 119 לחוק מחיל אחריות פלילית לעבירה שבוצעה בתאגיד על האורגנים המכהנים בו, בהיותם שלוחיו של התאגיד. זו לשון הסעיף:

נעברה עבירה לפי חוק זה או התקנות לפיו בידי חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, יהיה אשם גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, מזכיר, נאמן, בא-כוח, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או כל פקיד אחראי אחר, אלא אם כן, הוכיח בעל התפקיד שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק.

          מלשון החוק עולה, וכך הורתנו פסיקת בתי המשפט, כי לצורך הוכחת אחריותו הפלילית של נאשם בעבירות האמורות, לא די שתוכיח המאשימה כי קשור היה בתאגיד בדרך זו או אחרת, או שכיהן כמנהלה. על המאשימה להרים את הנטל ולהוכיח קודם כל את עובדת היותו "מנהל פעיל" בתאגיד; ואין מדובר במי שרשום במסמכים כמנהל, אלא מי שמעמדו וסמכויותיו למעשה מגיעים כדי ניהול פעיל. רק לאחר שהרימה נטל זה, ניתן יהיה להעבירו לנאשם כדי שיוכיח כי אין עליו אחריות, בין מאחר שהעבירות נעברו שלא בידיעתו, ובין משום שנקט בכל האמצעים הנאותים להבטחת קיום הוראות החוק [ראו: אבי פרידמן, מס ערך מוסף, החוק וההלכה, הוצאת רונן, 2005, עמ' 938; וכן: יעקב פוטשבוצקי, חוק מס ערך מוסף, מהדורה ששית, עמ' 635].